פסק-דין בתיק ס"ע 38872-08-10

1.                 עניינו של תיק זה במחלוקת על זכויות סוציאליות, וכן על הזכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות בהן נמנע מהתובע להמשיך ולעבוד בנתבעת בהעדר היתר עבודה כדין.

2.                 מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העידו מר ראובן אזולאי וגב' אורלי גולדין.

3.                 להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.         הנתבעת - סופרגום תעשיות (1969) בע"מ - הינה הבעלים של מפעל לייצור מוצרי גומי ופלסטיק, הממוקם באזור התעשייה ברקן (להלן: אזור התעשייה).

ב.          התובע, מר סולטאן בשאר, תושב הכפר חארס ברשות הפלסטינית, עבד בנתבעת כפועל ייצור, החל מחודש יולי 2001 ועד לחודש אוקטובר 2009 (סעיף 7 לכתב ההגנה; עדות התובע בעמ' 5 לפרוטוקול).

ג.          התובע קיבל שכר שעתי, ששולם לו בסיום כל חודש במזומן; הצדדים חלוקים על גובהו.

ד.          בשנות עבודתו הראשונות הועסק התובע על סמך רישיון עבודה כדין, שהוצא עבורו על ידי המינהל האזרחי והתיר לו לעבוד בנתבעת (רישיון העבודה האחרון שהוגש לתיק בית הדין מתייחס לתקופה שבין 18.6.06 - 18.9.06). בשנים שלאחר מכן לא קיבל רישיון עבודה נוכח מניעות ביטחונית, אך נכנס לאזור התעשייה על סמך אישורים ידניים שהוציא קב"ט אזור התעשייה, בהתבסס על אישורי העסקה שהוציאה הנתבעת (עדות התובע בעמ' 7; עדות מר אזולאי מטעם הנתבעת בעמ' 13).

ה.         במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך החלה הקפדה על דרך כניסתם של פלסטינים לאזור התעשייה, ולטענת הנתבעת לא ניתן היה עוד להכניס עובדים על סמך אישורים ידניים. משכך, הופסקה עבודתו של התובע ביום 27.10.09, עד שיצליח להסיר את המניעה הביטחונית ולקבל רישיון עבודה כדין. להלן תפורטנה הראיות שהוצגו בפנינו בקשר לכך, ולאחר מכן הכרעתנו המשפטית.

נסיבות סיום העבודה

התשתית העובדתית

4.                 התובע העיד כי " פוטרתי מעבודתי ללא כל הודעה מוקדמת ע"י הנתבעת, לאחר שהיא הודיעה לי כי היא אינה מוכנה להמשיך ולהעסיק אותי ללא רישיון עבודה" (סעיף 4 לתצהירו). בחקירתו פירט כי נאמר לו " לשבת בבית עד שאני מביא רישיון" (עמ' 5), וכי נאמר לו שיוכל להמשיך ולעבוד ככל שבעיית הרישיון תיפתר. עוד אישר כי ניסה להסיר את המניעה הביטחונית באמצעות עו"ד מטעמו, ואף הגיש עתירה מנהלית לצורך כך, אך ללא הצלחה.

בתצהירו טען התובע כי הכרטיס המגנטי שהונפק לו על ידי המינהל האזרחי היה בתוקף במועד סיום עבודתו עד ליום 14.1.13, אך בחקירתו הנגדית אישר כי הכרטיס המגנטי הינו אמנם " תנאי כדי לקבל רישיון" (עמ' 7), אך אינו מספיק בפני עצמו לצורך כניסה לאזור התעשייה.

5.                 התובע הגיש חלק מהאישורים שהוצאו עבורו במהלך השנים על ידי הנתבעת (בשנים 2001, 2003 ו - 2007), לצורך קבלת רישיונות עבודה פורמאליים ו/או ידניים, בהם נרשם כי הינו מועסק במפעל הנתבעת; כי שעות העבודה במפעל הן 7.00 - 24.00 ו - 7.00 - 19.00 (ת/3-ת/4); וכי " הינו עובד מסור הממלא את תפקידו במסירות רבה" (ת/2).

במהלך חקירתו הנגדית הגיש התובע את רישיון העבודה שהצליח בסופו של דבר לקבל, ביחס לתקופה 21.11.11 - 21.2.12 (ת/1), ולדבריו מסר אותו למנהלי הנתבעת מיד לאחר שקיבל אותו, ו" הם אמרו לי שיבדקו ועד היום לא חזרו אלי" (עמ' 6). בהמשך הוסיף כי " אמרו לי אחרי שקיבלתי את הרישיון לחכות שיהיה להם עוד עבודה ואז יקראו לי אבל אף פעם לא קראו לי. פעם ראשונה בעל המפעל קרא לי ואמר לי להוריד את התביעה ואני לא הסכמתי" (שם), אך ב"כ הנתבעת התנגד להרחבת חזית שכן לא הועלתה כל טענה בקשר לכך בכתב התביעה או בתצהיר.

6.                 מר ראובן אזולאי, מנהל העבודה במפעל הנתבעת מזה כעשרים שנה, העיד כי הוא שמטפל בהוצאת רישיונות העבודה לעובדים, ועושה זאת באמצעות הגשת בקשה לקב"ט אזור התעשייה, " שפונה בשמנו למינהל האזרחי" (עמ' 13). מר אזולאי ציין כי בשלב מסוים הוגדר התובע כ" מנוע בטחוני" ולכן לא ניתן היה לקבל בגינו רישיון עבודה כדין (סעיף 5 לתצהירו). לדבריו -

"בשלב מסוים הועסק אצל החברה הגם שלא היה לו רישיון עבודה כאמור, וזאת באמצעות "אישור עבודה" זמני מטעם החברה, שאני הייתי חותם עליו כמנהל עבודה, לפיו העובד מועסק במפעל באזור התעשייה בברקן... נוהל זה של "אישור עבודה" מטעם המפעל התאפשר על דעת רשויות הביטחון בתיאום מול קב"ט אזור התעשייה ברקן, מר נתי בן יוסף, שעה שהיה מדובר בעובד חיובי, בעל ותק של מספר שנים, ונדרש לעבודה במפעל. כך נעשה עד שהתקבלו הוראות מיוחדות של הצבא שלא לאפשר עוד העסקה ע"פ "אישורי עבודה" כאלה, וקב"ט אזור התעשייה לא איפשר זאת יותר.

בעקבות כך, התובע נדרש להביא את האישורים המתאימים שיאפשרו את המשך העסקתו אצל החברה, אך לא עשה זאת. בכלל זה, התובע פעל באמצעות עורך דין מטעמו והגיש עתירה מנהלית לצורך קבלת רישיון עבודה, אך ללא הצלחה. גם החברה פעלה באמצעות עו"ד אתי אבדר לצורך הסרת המניעה של התובע, גם ללא הצלחה"

(סעיפים 5 - 8 לתצהירו).

7.                 בחקירתו הנגדית הוסיף מר אזולאי כי משך כל השנים נדרש רישיון עבודה פורמאלי מהמינהל האזרחי, אך בשנים מסוימות לא הייתה הקפדה על כך והתאפשרה עבודה באזור התעשייה על סמך אישורים ידניים בלבד, שהוציא הקב"ט המקומי. לדבריו -